Sunday, September 13, 2015

United Nations High Level Forum on the Culture of Peace 2015

Serious – and funny. Hope you enjoy.



The United Nations High Level Forum on the Culture of Peace in cooperation with the Global Movement for the Culture of Peace (GMCoP) convened in New York on September 9, 2015, and I had the privilege to attend the event once again.


The day was packed with wonderful ideas, sincere intentions, and descriptions of actual Culture of Peace activities. There were also some very touching moments.


Inspiring moments and mental imprints of genuine hope for a better world came from the Middle East – a musical performance by two musicians, a Jewish-Israeli and a Palestinian, who call their duo "Fusion Unlimited."


To my delight, two themes we heard repeated over and over from many speakers throughout the day were:

  1. Violence and peace are products of the mind, the result of our mindset. The mind is the source and cause of violence. 

    The UN Declaration and Programme of Action on a Culture of Peace, its 'little blue book' for peace (citing the Constitution of the UN Educational, Scientific and Cultural Organization) states on page 1: “since wars begin in the minds of men, it is in the minds of men that the defences of peace must be constructed.”

  2. Emphasis on education and investment in education for tolerance, respect, peace and conflict resolution as the solution for violence we all yearn for. 
We also learned: 

  1. Non-violence is not passive or merely "the absence of violence" but active and requires effort. Non-violence is the most effective and quickest way to resolve conflicts. 
     
  2. Sustainable development depends on peace and peace depends on sustainable development. 
     
  3. Poverty is extreme violence.

  4. Peace cannot come from the top down, from a government or law. This expectation is totally unrealistic. Peace requires the involvement and investment of each and every person, and can only come from the bottom up, from many people who manifest peace in their minds and in their lives. 
     
  5. Everyone can contribute to peace, every teacher, student, worker, farmer, parent, every person whomsoever. 
     
  6. The media, including social media, has an important role in bringing peace. An entire hour-long panel was devoted to the importance of the role of the media in bringing peace. (The second of two panels in the afternoon session.)

  7. Neither G-6, G-8 nor G-20 – the United Nations is the only entity in the world that represents all of humanity. Therefore, it is important to find and strengthen ways to implement its decisions. 
     
  8. The full power of the internet needs to be harnessed for peace. 
     
  9. It is recommended that every person practice some form of spirituality. This recommendation came from Ambassador Chowdhury, the initiator of the forum, and from Prof. Michael Nagler, Metta Center for Non-Violence. Prof. Nagler recommended that we each do three things:

           a. Boycott the commercial media.

           b. Fill the hole left by a. with study and implementation of non-violence.

           c. It is recommended that everyone engage in some kind of spiritual practice.



Mr. Arun Gandhi, Mahatma Gandhi's grandson, was the keynote speaker of the event. Mr. Gandhi described in detail how, after a grueling interrogation, his grandfather sent him to look for the 2 inch pencil nub he had absentmindedly discarded with the matter-of-course expectation that he would get a new pencil. His grandfather sent him out with a flashlight in the middle of the night so that he would learn, internalize and realize that even the tiniest waste of resources is a double violence, towards humanity and towards the planet. It took him two hours to find the pencil nub. 
 


Arun Gandhi also related what it was like being raised in a non-violent home. Whenever he and his sister did anything wrong, instead of punishing them, his parents fasted. They fed the children, sat with them at the table, explained that they were not eating because they were fasting because they were not good enough parents. Afterwards, the children always tried harder to behave well since they did not want their parents to suffer. He explained that it is the exact opposite of a child who is punished and learns to be careful not to get caught again in the future. 
 


After presentations by the UN Secretary General Ban Ki-moon and Ambassador Sam Kutesa, about 27 ambassadors of the General Assembly presented their statements. The shortest speech and most to the point was by the Ambassador of Grenada. From the ambassador's statement:


There is so much peace in the world. Whose peace do I promote? Universal peace needs a stronger global consensus, when authority and power means caring. May each of our peace of ours spread so that we find a common peace for all.”

(From my notes)


Now please laugh with me a little and appreciate the opportunity to share my joy...

Amazingly, unlike in 2013, the audience was allowed to speak. Diplomacy is not my strong suit, I admit... Although I only spoke for one minute, in my quest and search for world peace, I evidently ruffled a few people... 
 
The seat of the Holy See was vacant and it seemed like a good and relatively neutral place (between Croatia and the State of Palestine). Moreover, I like Pope Francis and just a day earlier had posted Pope Francis's statement about the refugees on the Israeli The MarkerCafé Current Events forum. I love Jesus too – from my point of view he is like the Buddha. So it seemed like a good spot to sit, meditate, wish and hope for world peace. During the morning session I sat in the unmarked seat against the wall just behind the Holy See. But since the General Assembly delegates were no longer speaking in the afternoon, I moved forward just a tad.


Dr. Janna Weiss -- but definitely not on behalf of The Holy See

When the floor was given to the general public, I spoke for one minute. As soon as I finished speaking, an irate Chinese man ran over to me and said, “You said 'Dalai Lama'.” Oh my goodness! I'm guessing the Chinese man must have demanded from the Holy See to know who was sitting in their seat and if I represented the Holy See or not. (It's pretty obvious that I do not.) Ambassador Chowdhury, the forum organizer and initiator, approached me and very graciously asked me to give my information to the security on behalf of the Holy See. The assigned security guard was Catholic and we both agreed that Pope Francis is a wonderful pope. He added that Pope Francis is likely headed for sainthood.

Let's hope that only good comes from it all. (Who knows? Maybe the Vatican will mediate between the Chinese government and the Tibetans?) Let's hope the whole tempest in a teapot (storm in a teacup for our British friends) becomes the needed spark for world peace, or at the very least, for a solution for the Tibetan people.

In the future, the UN may provide designated seating for civil society. (The invited spokesperson on behalf of civil society, Elisabeth Shuman, spoke from the seat of the Democratic Republic of South Korea. She pointed out that UN Declaration on a Culture of Peace Article 4: Education, is the square root of Article 16: Security. Dr. Panna Shah, a doctor from Long Island who founded the Shanti Fund, spoke from Samoa's spot. The Shanti Fund is an educational fund that organizes a weekend before Gandhi's birthday in 22 school districts in Long Island. Gandhi's birthday, October 22, was recognized by the United Nations as the International Day of Non-Violence.)

I offered to send an apology to the Holy See but was told it wasn't necessary. At least I'm glad the Chinese are now reading my blog... and probably also the UN security folks.. and the Vatican security folks... Welcome one and all! 

Many people, all more important, more interesting and more accomplished than myself, spoke at the distinguished and respectful event that was rich with content and meaning. But I thought you might like to know what I said, so here goes... 
 


Janna Weiss's one minute at the United Nations: 
 
"[My name is Dr. Janna Weiss. I am a human rights activist] ...and a social media blogger. I've come before and I was so happy this year to hear so much emphasis on mindset and the mind and thank you for bringing Mr. Arun Gandhi here, and for the emphasis on, really, that violence is an inner process and developing peace is an inner process, and the strong emphasis on education. His Holiness the Dalai Lama has been working to develop programs for early childhood education, for childhood education. There's a heart and mind website http://heartmindonline.org/ and I hope that we can hear him [His Holiness the Dalai Lama] next year and have a lot of implementation of a lot of what we heard. So, thank you very much."
The United Nation's 'little blue book' for a culture of peace

Ambassador Chowdhury ended the panel by stressing the contribution of individuals to peace while holding up the 'little blue book,' the UnitedNations Declaration and Programme of Action on a Culture of Peace, which is available for each and every one of us to read and apply. He also reiterated the importance of the contribution of women for world peace. 

May we all have genuine happiness, peace and well-being in our hearts and throughout the world. 


---
Translated from Hebrew with minor changes; published on The Marker Café Current Events Forum as: What's Happening in New York? and on my Hebrew blog: A Wish for World Peace. The post was featured on The Marker Café home page. 

Janna is not affiliated in any way with The Holy See, other than having great admiration and respect for Pope Francis, along with millions of other fellow human beings.
---
UN site search: High Level Forum on the Culture of Peace - video - includes past years
United Nations High Level Forum on the Culture of Peace - program, documents
Getting to the Root of Violence: Integrative Public Health Model to Heal Violence

Wednesday, August 5, 2015

How To Make Your Mind More Peaceful, Reduce Suffering and Increase Inner Calm ~ Geshe Lama Ahbay Rinpoche


Meditation

Geshe Lama Ahbay Tulku Rinpoche
(Jigme Thupten Tender)

Tuesday, August 4, 2015
From notes taken during the teaching.

Rinpoche first explained that the 2 hour session would include an introduction to meditation, half hour meditation, Q & A, Green Tara blessing. The following is Rinpoche's introduction to meditation, selected Q & A and dedication.

I am very glad you are all interested in the dharma. Therefore, we meet here. What is dharma? Dharma means change. All human beings have three things: a human being's body, a human being's mind and a human being's speech. The mind is the boss. The body and speech are like servants. What do we change? We need to change the negative body to a positive body, to change the negative mind to a positive mind and to change negative speech into positive speech. The only method [for this] is meditation. In the world, there are different religions. All religions practice meditation. Today, I am very happy to share meditation. I hope we enjoy a few hours together in this beautiful Tibet House. I will try as much as I can that when you go back home you will bring something unique from me. Do not waste time. Time is very important. I know you are very interested to come here.

Negative body changes to a positive body by meditation. Negative mind changes to a positive mind by meditation. Negative speech changes to positive speech by meditation. Therefore, meditation is so important. Every Tuesday evening Tibet House has meditation. Today we will [learn and practice] meditation.

First, I will tell you five things:
  1. The benefits of meditation
  2. How we sit with our body when we meditate
  3. When to meditate? What is the best time? Morning, afternoon or evening?
  4. How long we meditate
  5. Concentration – How to improve our concentration
I will explain how to understand, study and practice meditation.

1. Benefits of Meditation
If we understand the benefits of meditation, then it is easy [for practice] to follow. Therefore, it is very important to understand the benefits. There are so many benefits. I will tell three of them:

  1. All human beings like us need peace and we do not need suffering. We need peace and we do not need suffering. Peace and suffering are not from the sky or the earth. Peace and suffering come from their own causes. We need peace. How do we get peace? We get peace from the causes of peace. We need to realize what is peace and what are the causes of peace and how to improve these things through meditation. What are the causes of suffering and how do we reduce the causes of suffering through meditation? We can reduce the causes of suffering and improve the causes of peace through meditation. Then, we will get more peace in our mind. Animals cannot do that. Our minds will become more peaceful and happy. When we practice we can create more causes of peace and reduce the negative causes.
  2. When we age, our eyes, ears, smell, taste, etc. All six consciousnesses become weaker and weaker. When we meditate, the mind consciousness gets sharper and sharper and our memory improves, through meditation.
  3. Normally, when we are tired, you come home from work to the house... When we meditate, human beings have three things, I said already, body, mind and speech. The mind will be more relaxed and more powerful.
Americans are interested in physical exercises. Today we [will learn to train] the mind.

2. Meditation Posture
When we meditate in Tibetan Buddhism, how do we do the posture? There are seven steps. Best [Rinpoche pointed to a cushion on the floor]. If you are not comfortable [on a cushion on the floor], a chair is also okay. (Rinpoche demonstrates each of these as he says them.)
  1. Feet – (cross-legged, lotus or half lotus position)
  2. Hands – Four inches below the navel (Right back of hand resting in left palm, thumbs touching and forming a triangle above them; People whose left hand is the dominant hand may put the back of the left hand in the right palm.)
  3. Spine straight
  4. Shoulders – (gently rolled back and relaxed)
  5. Head – (slightly forward; not stiff upward and back, not drooping down)
  6. Eyes – Not so open. If opened, can see different things and the mind goes there (distracted, follows the visual objects). If the eyes are too closed, sleep comes easily. Open slightly and see the tip of the nose.
  7. Tongue tip touches the palate
How we position the body is very important.


3. Best Time to Meditate
Morning is important. Why? Two reasons. 1. The mind is fresher. We slept well and the mind is fresh. In the afternoon and evening it is also good to meditate but the mind is a little tired. When we practice concentration earlier it is more beneficial. 2. Setting our motivation – In the morning it is easier to focus on a positive mind. It is easier to control our negative emotions. It is easier to remember – if I do this I make more suffering, if I do this I become more peaceful. Therefore, morning is best. It is easy to understand.

Rinpoche asked each and every person present how long we have been meditating (duration of session and/or how many months or years).

4. Duration of Meditation Session
Everybody is very interested and has been meditating for a long time (many years). Long time (duration) is not important when we start -- the quality is important. If we meditate too long we get tired and bored. That is not good. Short good quality [is good]. When we go back home from the meditation room, practice is so important. A quiet place is best for meditation. Quiet makes it easier to concentrate; it is easier to concentrate on one point (single-pointedly).

~ ~ ~

The Importance of Meditation for Transforming Our Minds
Yesterday we understood that people are suffering from the negative emotions. What are the negative emotions? Anger, ego, jealousy. Those negative emotions give us more suffering and destroy our inner peace. Therefore, those negative minds change to a more tolerant person. [A person] who has more anger changes to a more tolerant person from meditation. [A person] who has more ego changes to a more humble person through meditation. [A person] who has more jealousy changes to a more compassionate person through meditation. [A person] who has more hatred changes to a more loving person through meditation. [A person] who has more impatience changes to a more patient person through meditation. Those negative emotions make more suffering and destroy our inner peace. Those are our enemies.

In the United States, people think enemies are outside. They are not outside. They are inside. [When we] change the negative emotions to positive emotions, then [we are] very peaceful and have a very happy life. One family – 10 people. Then ten families – 100 people. Then ten times ten families – 1000 people. Then [we create] a happy society. People [mistakenly] believe that happiness is only from material things. People have more material things, whatever they need, but they are not happy. People think a beautiful house, a beautiful car, a beautiful garden will make them happy. They only look outside. How can I improve? How can I practice? We do not practice, we do not improve, so [we have] more suffering.

It is important to understand that I am my own protector and I am my own enemy. We [need to] judge ourselves. In meditation, we talk about the mind. We have three [kinds of] minds: positive, negative and neutral. In 24 hours, if we cause our minds to be positive, negative or neutral depends on us. We try [to cultivate] a mind that is always positive. When we practice, it is a little difficult. When we wake up and it's hot and we come home it's easy to... Our mind goes to the negative easily. When the mind goes to the positive, we have good consequences. Therefore, meditation is so important.

~ ~ ~
5. Concentration
When we meditate, concentration is so important. Bodhisattvas1 have many practices. The main practice is the Six Perfections: 1. Generosity, 2. Ethics, 3. Tolerance, 4. Effort, 5. Concentration, 6. Wisdom. Therefore, when we meditate, concentration is so important. (The Six Perfections are the causes for enlightenment, for peace.) Mental concentration is so important. Many people are not good at concentration. How to develop good concentration?

We meditated in silence for about thirty minutes.
Q & A and Green Tara Blessing followed.

Selected Q & A

Q: How to practice?

Rinpoche: [It is different for] each person. [If one has] more anger, practice tolerance. [If one has] more ego, practice humility. [If one has] more jealousy, practice compassion; more attachment, practice impermanence. Different person, different method.

Q: (Someone described a difficult work situation, which had aroused both deep concern and anger.)

Rinpoche: Think: Today I have a great opportunity to practice tolerance. Because your boss is angry with you, think: I can practice tolerance with my boss. You cannot practice tolerance with the Buddha, the Dharma and these sorts of things. You must understand: Today I have a very great opportunity to practice tolerance with my boss. Today, I have a great opportunity to practice tolerance with my colleagues and to love and have compassion for them.

Q: (The same person describes a real threat in the work place.)

Rinpoche: Check the reality, if [there is] fear or no fear. (i.e., if there is a basis for the fear or not.) If [there is] no fear, then why are you afraid? Practice compassion. Fear brings anger more easily. You must improve your compassion. You have a great opportunity to practice compasssion. Then your fear will gradually reduce.

In reply to another question:

Rinpoche: First we love ourselves. Then we can easily help others. So, first we need to love ourselves.
 
~ ~ ~

Rinpoche explained and bestowed the Green Tara Blessing.

Dedication
Now we dedicate. Motivation and dedication are so important. We dedicate the good karma from our body, mind and speech to the enlightenment of all sentient beings. From today, every day, our good karma will grow and grow and grow until we reach enlightenment. All the good karma from our body, speech and mind becomes good karma for all sentient beings.

 ~ ~ ~
Please support Geshe Lama Ahbay Rinpoche's meaningful and important work: 

__
1. A bodhisattva is a person who is cultivating the causes for peace for the benefit of all beings. 
From Wikipedia: “A bodhisattva is anyone who, motivated by great compassion, has generated bodhicitta, which is a spontaneous wish to attain buddhahood for the benefit of all sentient beings.” Bodhicitta is the mind of enlightenment, the pure altruistic wish or intention to attain enlightenment, buddhahood, for the benefit of all.

Monday, December 29, 2014

Compassion in Action: Kuten La on Dolgyal Shugden


 
Venerable Nechung Kuten, Thupten Ngodrup
 Medium of the State Oracle of Tibet  
Tibet House US, New York, December 27, 2014
The Nechung Foundation http://nechungfoundation.org/
(Excerpt from notes)

There are seven billion people in the world and many other creatures. Compared with the other creatures, the human population is a minority. In Buddhist teaching, we make a great effort to appreciate the human birth and also the Ten Endowments and the Eight Conditions. So we all know how precious our birth is and if we look at the teachings, how rare to have this kind of birth and then from a scientific standpoint, we can investigate.

So all sentient beings want happiness and don't want suffering. That is a very essential issue we have to understand. And so if we look at the human capacity and at our intelligence and capacity for learning and knowledge, our position is very unique.

Lions and tigers have bigger bodies. Human intelligence makes us unique creatures. We should really appreciate this fact. And so, if we appreciate this unique intelligence that we possess and appreciate that we all strive for happiness and that we are all striving for that, then we can really appreciate this human birth. We look at the causes... And if you look at the qualities of the Buddha, only a human birth can attain these qualites, so then the human birth becomes really rare and precious.

And so we know we live in a world rich in diversity of religious traditions and rich in philosophical traditions. Each offers unique contributions for our [diverse spiritual needs].
We cannot say this tradition is better than the other tradition. Spiritual traditions are there to help different beings. They offer different sets of methods for the different beings. So, it's very important to respect these different traditions.

So, 1. Appreciate the unique qualities of a human birth, 2. Appreciate the unique qualities of these different traditions. As His Holiness always mentions, we should always respect and really get inspired by the different traditions, because they all offer different things, so I really enjoy the other traditions.

You may have noticed various Shugden protests in New York City. So, from my end, we really respect the different traditions. So, for Christians, Hindus, Muslims, each from their end has their own rules and disciplines. Shugden are claiming a new Gelukpa sect, more important than Buddha Shakyamuni, and that Shugden is Manjushri. So it is really difficult for us to accept that this is a Buddhist tradition. Buddha Shakyamuni is the most important in the Buddhist tradition, and we could not consider anyone else above that, so I'm just letting you know about this. 

More info on the Shugden protests http://shugdeninfo.com/

May all beings be happy and have the causes of happiness. 
May all beings be free of suffering and the causes of suffering. 

Saturday, September 6, 2014

Love Your Enemies


How to Break the Anger Habit and Be a Whole Lot Happier


His Holiness the 14th Dalai Lama and Robert Thurman
Sharon Salzberg, Robert Thurman 
with Nancy Redd, Huffington Post Live


Complete transcript below

ראיון עם מחברי הספר
"לאהוב את אויביךאיך להשתחרר מהרגל הכעס ולהיות הרבה יותר מאושר"
שרון סלצבג, רוברט תורמן וננסי רד מההפינגטון פוסט 
עברית אחרי אנגלית



Sharon Salzberg, Robert Thurman, Nancy Redd (screenshot)
Sharon Salzberg: What Is Real Happiness?



Image: Justin Stone-Diaz
אמא דיק צ'ייני עם התינוק רוברט תורמן
הדמייה מצחיקה שרוברט תורמן המציא ומרבה להזכיר)
("על סמך מדיטציה טיבטית שנקראת "כל הייצורים הם אמהותינו

התרגום בעברית אחרי התמלול באנגלית
Full Transcript:

Nancy Redd: 
You're watching Huffington Post Live. I'm Nancy Redd. Anger and hatred reflect the harshest side of human emotion. If we can learn to move past them…
And in their new book "Love Your Enemies," Sharon Salzberg and Robert Thurman explain how anger and hatred are a terrible habit that we can learn to break. Joining me now in the studio, we have Sharon and Robert themselves. Thank you so much for joining us. 

Sharon Salzberg: 
Thank you. 

Robert Thurman: 
Nice to be here with you.

Nancy Redd: 
I know! 
Well, usually, not everyone is lucky enough to take the classes that you teach together. So, what made you decide to take this intimate experience and put it into a book?

Sharon Salzberg: 
Now, I think that was partly it, that there's some language, people come, and they're so beautiful in their vulnerability and the struggles and their efforts they're making with their co-worker or their partner or their children or something, and so we thought: Okay. Let's try to capture some of that spirit and just put it out there.

Nancy Redd: 
Yeah. And here we have comments from people who themselves are dealing with issues of forgiveness, of anger. One of the sweetest people in our comments is @Rona_BerryMorin. "I realized many years ago that I would never get an apology. And that's okay. I don't need one to live my life." Many people spend years. You people in your workshops, you've been teaching for seven years…  just years, just harboring this anger. 


Nancy Redd:
 And it just so intensely affects one's life. 

Robert Thurman: 
Aha. It does. It makes the person who's angry.. has much more suffering than the people who they're angry at, usually. 

Nancy Redd: 
All right. So here's the thing. We have right here, the book, Love Your Enemies. We have a quote from it that I want to talk about. I think it's really important. 
"Anger is like a powerful addiction. We're addicted to anger as a state of being and a way of acting in the world. But if we are to have any peace, we must recognize hatred and anger as potentially lethal compulsions that we have to kick. Like any addict, we have to realize the full power of these mental impulses in order to truly resolve to free ourselves from them." 

Robert Thurman: 
We should have had you in on the book!  [Nancy Redd laughs] That's fantastic!

Nancy Redd: 
Yeah, I'm really…[inaudible; laughter]

Robert Thurman: 
That's great. You really did it right.

Nancy Redd: 
Well, it's an important thing, and it sounds like…

Robert Thurman:
It is. It is. 

Nancy Redd: 
It's interesting because I try.. My husband thinks this is really funny.. but anger can just pass through me. I get angry, and I deal with it, and I let it go. 

Robert Thurman: 
Very good.

Nancy Redd: 
So it's not as if it's easy for some people. Some people hold tremendous… in parts of the body. And it carries a weight that needs to be lifted. 

Sharon Salzberg: 
Absolutely. And I think part of it is the basic confusion. I think one reason it's an addiction, actually, is because we think it's going to make us strong. So, that's what's going to make us happy. To be vengeful. To be focused on what we didn't get and how hurt we are. And those things are real. You know, we get very hurt. And all kinds of things happen in this word, but if that's what we focus on, if we think that's what's gonna make us happy. Then, we're just lost, because it's just not. It really isn't.  

Nancy Redd: 
And I like the fact that you refer to it as addictive. Anger can be addictive, just like any drug or alcohol… 

Robert Thurman: 
Right, right. 

Nancy Redd: 
or bad choice. 

Robert Thurman: 
The addictive part about it is that you do get a bit of a rush when you lose your cool. You know. You feel energized and so like an addiction, it gives you a rush, you know, but like an addiction, it drops you in a worse place than you started. Not only because you provoke all kinds of stuff from other people, but also you yourself get exhausted. You get adrenalin rush, you get cortisol in your bloodstream, it harms your circulatory system and everything. So, like any addiction, you need more the next time. And then it drops you lower and more and lower, and finally, it kills you. 

Nancy Redd: 
Goodness gracious. And one of the good things is, I'm sure you're able to reach back to personal experiences, as to why you understand this experience. Are there certain things in your past life, in an earlier version of Robert? That you held onto? That you were angry about? 

Robert Thurman: 
Yeah, well, it's not to hang onto. I have a hot temper. Not only early life. Still. I still get mad. Yeah, even like Nancy was saying. It passes through you, but goes quickly. But with me it goes more quickly, but it sure did pass through here and there. For sure. And it's something you constantly work on and you get better and better. And there are points where you have, like, breakthroughs and quantum leaps, then something presses a button that would have flipped you out at some point, and then actually, it's something you can laugh at. And that's a wonderful moment, that kind of threshold. But you can get more and more of them. Actually, it's very long work. 

Sharon Salzberg: 
Well, I can remember, actually. I had a very disrupted, kind of traumatic childhood, and like for many people, it was a family system where these things were never ever talked about, so I didn't know what to do with all of those feelings inside of me. And then I went to India to study meditation, when I was 18 years old. And at one point I went marching up to my first meditation teacher and I looked him in the eye and I said, "I never used to be an angry person before I started to meditate," thereby laying blame exactly where I felt it belonged, which was on him. But, of course, I was hugely angry and I didn't know it. I just wasn't in touch. I knew I was unhappy, but I didn't really understand my emotional landscape and then, through the power of the meditation, I began looking inside and it was like, Whoa! So what I had to deal with was more like the shame about the anger, and the feeling I shouldn't have it, that I should be beyond it and realizing that it was an energy and that it could be dealt with in the moment, neither through repression nor through explosion. And then that was a real viable path. 

Robert Thurman: 
Yeah. Yeah. That's beautiful. 

Nancy Redd: 
I think that.. It's interesting… Because I am unable to meditate. My husband meditates every day.

Sharon Salzberg: 
Uh. We need to talk about that! 

Nancy Redd: 
I know! I know! I really...

Sharon Salzberg: 
Some people think they can't do it… 

Nancy Redd: 
It's interesting though. Because it's something… It has made him a very compassionate individual. And i think that is a key phrase that many people don't understand what that means.

Robert Thurman: 
Yes. Yes. 

Nancy Redd: 
What does it mean? What does the Buddhist tradition teach us about compassion? 

Robert Thurman: 
Well, Buddhism teaches us that compassion is a natural thing in humans. So it's not something forced and artificial. Because we're helpless for so many years, right? Mom has to be compassionate. And Dad too, or we would never survive, any of us. Even if later, when we remember all kinds of difficult personality things, maybe, or some blaming the parents about something. This does happen. But we basically are these very gentle animals. So, when we're compassionate, and we don't want others to suffer, when we're happy and we want others to be happy, then we're happy. It makes us happy. And that's a very key thing in controlling anger. There's an ancient psychological saying that says, "The fuel of anger is discomfort." Something's going wrong and you start feeling uncomfortable and uncomfortable, and then at some point you blow up. And the key, therefore, is to remain really cheerful and do something forceful and get out of the situation, or evade it, or do something and intervene, before you get mad, when you can still be humorous and you can still be skillful and you haven't lost your cool and your judgement, you know. 

Robert Thurman: 
That's very key. And that's important, because people think, if you don't just get angry right away all the time, you'll be weak and people will trample you and [inaudible]. But the advice is, be aggressive before you're angry and tell someone, and then you'l tell them in a way they can hear, because you won't have the anger behind it. 

Sharon Salzberg: 
Oh, I think one of the greatest difficulties is that here too, we hear the word compassion and we think, oh that means you're gonna be passive and like a doormat. 

Nancy Redd: 
A pushover. 

Robert Thurman: 
Right, right.

Sharon Salzberg: 
A pushover. You know, that… It's just gonna be like, "Okay, hurt me again. I'm okay," and it's not true. Compassion is a force, it's a strength and it has clarity. It has discernment. It's not just taking it. 

Robert Thurman: 
Fear is compassion, there is such a thing.  Fear is compassion. Like tough love. 

Nancy Redd: 
Here we have a comment from Elle_Boatman: 
"I've found that I lose a lot of arguments because I don't hold onto anger. But I've also found that love makes far more friends than enemies. Except for those angry enemies -- and that's cool. I don't need that. "

Sharon Salzberg: 
That's very cool. I like that. 

Robert Thurman: 
That's very good.

Nancy Redd: 
So here's the thing. With your workshop, one of the good things is that you have the 1-on-1 experience, you can talk, you have the openness. When people are reading this book, if they're dealing with the issues, what is your suggestion for how they can process this. Because there's multiple faces of this.

Robert Thurman: 
Sure.

Nancy Redd: 
There's processing the material personally. But then also with those who you might feel angry towards, with those who know about your anger issues, who want to help, your friends, your loved ones.  

Robert Thurman: 
You're right. It's so hard to give this book as a present to someone. What? Do you think I'm angry?!

Nancy Redd: 
Right. We were talking about this. People are frequently going to get it themselves. And is it like the puberty book? Do you just leave it on the bed? 

Sharon Salzberg: 
Look! A present! Wow!

Robert Thurman: 
Luckily Buddha.. The Buddha and Jesus made it such a well-known saying that I think people just gravitate towards it for that reason. And the key there is we were very happy about it. Why were we happy to write it? Is that people always think that it's nice for them, but not for me. I can't do that. So we're trying to make it practical, we're showing that it is actually, practical. In fact, it will make life better. And you naturally, women are actually are better at it than men, in fact. And actually, women need to be a little more angry, in a non- totally losing their cool way. But more forceful in that way before they're angry. And my wife is very good at that, and she has, I call it 'creative rudeness.' And that is, she can, with a humorous way, she can say, like say, "Why don't you…" when I'm telling her a harsh story about how somebody's angry with me and I'm all worked up, she'll say, like "Well, why don't you just shut up before we're both pissed off." [Nancy Redd laughs] That's just it. And then I'll get like, first, like, [gestures with his hands], "Oh, she's not listening to me." But then I'll realize, "Oh yes." And then I can up-level it and I can be cheery. And, so, that's very important for women. Otherwise, women feel, "I need my anger to push back at those men who are alway bullying me and making me…" But not you, Nancy, because you meditate. But other women.

Nancy Redd: 
Good to know. It's good to know.  But then, it's interesting that you say that women need to be more angry. But, again.. Anger is a word…

Robert Thurman: 
Yeah. Yeah.

Nancy Redd: 
that needs to be defined. 

Robert Thurman: 
Exactly. And the definition that's bad that we say is where you lose completely the control and judgement, and you become mad. It takes you over, you're its tool. But a little forcefulness is okay. If you define it most broadly. 

Nancy Redd: 
And you did mention the fact that, while women are more open to this, the men who do find their way to this path can make the largest changes. 

Sharon Salzberg: 
Oh, absolutely. And I think one of the things that I appreciate about the book and the format of the book is that there are those meditations, and there are actual things to do, so it's not just, you know, having that hope in your heart, that I can change and I can live differently. It's like: Okay, step by step. This morning. You know. This moment. Here's a shift I might try. I like to think of it as an experiment, you know, so that it doesn't feel forced, you know, or coerced in some way. But it's like: Okay, now I'm going to make an experiment with my life. I'm going to see. I'm so used to this. Let me see.  Even when you think about being really angry with yourself, which is of course a common state. And you notice that in that time, being lost in the anger. That's not also a time when you generally think, "You know, I do five good things this morning? Not just that stupid thing that I also did." It's not denying that you also made that stupid thing, because certainly we do, but we're maybe not conditioned to recognize the rest. So, actually consciously saying, "Ok. What's the good within me?" So it's like an exercise. This is an experiment. It takes intentionality. It takes stepping out of what we're used to. And that takes boldness too, which is another reason why it's not a passive state. 

Robert Thurman: 
Yes. Absolutely. Absolutely. We also have what's called 'a super secret enemy.' That enemy is the enemy that makes people think they can't do things. Like, they have a kind of self-deprecation and lack of self-confidence, so they think, "Well, I can't change. It's just the way I am. You know, you always hear that from people. So, we give tools to people to think about…

Nancy Redd: 
Can't teach an old dog new tricks.

Robert Thurman: 
What?

Nancy Redd: 
Can't teach an old dog new tricks. 

Robert Thurman: 
That's right. But you can actually. I'm an old dog and I learn new tricks all the time.

Sharon Salzberg: 
You think that's true? 

Nancy Redd: 
Oh, I don't know. My mom, who's 73 years old, can use a laptop like the best of us.. That's a really good trick. But, you know, it does take time and it does take an opportunity for enlightenment. It takes that moment of… (opens and closes hand, shining a light) Pow! This works! And so one of things I think that people are curious about… For you, we want to know, for you, what got you into Buddhism in the first place? Where was your moment when you said, "Hey, this is working for me"?

Robert Thurman: 
Well, yeah. I got tired of getting angry and banging my fist on the wall and hit on the wall. And I began to learn something, that like, let that go and try to be a little bit more cheerful and…

Nancy Redd: 
About how old were you? 

Robert Thurman: 
and react in a different way. About 18, 19. But I didn't really make real… It took me until the early 30's when I was really able to let it completely go. It was actually a moment, when some guy who usually really bothers me, I knew pretty well, was doing their usual routine, and I just could feel it welling up in my chest and.. a strangulating feeling and then suddenly I just, like, stepped back and it was like this wave of heat left and I started laughing. Because it just, I was able to just separate from it, through the little bit of awareness that I'd cultivated, over the years that it took. But what one of things also that we have in the book very much is that people shouldn't be discouraged with themselves if they can only make a tiny little bit of progress with themselves each time, like a baby step. Be a little less angry, let it last a little less longer. Keep it inside a little less, and be a little.. find a way of joking and laughing at themselves. In other words, baby steps are really important, really powerful, I think. 

Nancy Redd: 
Absolutely. I love it. Usually a self-help book has "How to Break Your Anger in Thirty Days"! That is not this book's promising. This is not promising a timeline, this is not promising instant gratification. This is a lifestyle change at it's height. 

Sharon Salzberg: 
That's right. And it's great, because that's truth, right? It's like.. But I think what Bob's saying is also very important. It's like, you can see the small changes, and you can really appreciate them, and that's not nothin'. That can be really the seed of something very large, the way you are with a co-worker, the way you are at home. It makes a difference. And the way you are with yourself, probably most fundamentally. When you make a mistake, when you wish you'd said something differently, whatever it is. You can see that: Oh yeah, I was starting down that trajectory, that old trajectory of so much blame, and, then I thought: You know what? I did it. Let's start again. 

Robert Thurman: 
Right.

Nancy Redd: 
Especially in situations like yours, where you mentioned you had a past that was difficult. You think you've moved on. You have to allow the time to overcome all of the scar tissue. 

Sharon Salzberg: 
Yeah, yeah.

Robert Thurman: 
Right. Right. But you know, another thing that can be more quick is like an addiction, again. You know, the key, the first step for any addict is to realize that the thing they're addicted to is harming them. And that's a quick turn, if you really get that understanding. I mean, that understanding can happen quickly. You're still addicted to it, but now you realize it's your problem and it's against you. It's not your friend. And then that's where you then begin the slow work of turning around. That can happen quickly, if you understand that, you know…

Nancy Redd: 
Yeah…

Robert Thurman: 
That's really fun. 

Nancy Redd: 
It's something that people should realize. You should take it… Even if you don't have an anger issue, this is also useful, I found, when I was also looking at understanding people with anger issues. 

Robert Thurman: 
Yeah, sure. [Sharon Salzberg nods her head in agreement.]

Nancy Redd: 
Like you don't feel so alone.  Like: Oh. Okay. That's why. 

Robert Thurman: 
Sure.

Nancy Redd: 
That's what's going on in their mind. So, I'm tickled that you were able to take your fantastic experience that not everyone is able to take part in it. And hopefully this will actually bring more people to able to work through their issues, whether in person or via this book. So we are so grateful that you were able to join us today to talk about this book. 

Robert Thurman: 
Well, we were happy to do it. We're glad you moved here to New York now. 

Sharon Salzberg: 
Yes! I'm delighted. 

Nancy Redd: 
Thank you! 

Robert Thurman: 
Quick reactions!

Sharon Salzberg: 
I specialize in people who think they can't meditate. We should get together.

Nancy Redd: 
Oh, well, we should… we can definitely get together. I'm interested to see if you can break me, because I've been with my man for twelve years, and if he can't teach this old dog new tricks, let's see if you can. [Sharon Salzberg laughs.]

Robert Thurman: 
That's great.

Nancy Redd: 
So thank you again, and we appreciate it. 

Sharon Salzberg: 
Thank you.

Nancy Redd: 
I'm with Sharon and Robert and to purchase your copy of their book, check out the resource below. And don't forget to love your enemies. 

~ ~ ~
You're invited to join the Love Your Enemies Facebook page

May all our compassionate wishes by quickly realized.
May we have peace in our hearts and peace in the world.

Hebrew translation:

ראיון עם מחברי הספר
"לאהוב את אויביך:
איך להשתחרר מכעס ולהיות הרבה יותר מאושר"
שרון סלצברג, רוברט תורמן, עם ננסי רד מההפינגטון פוסט

ננסי רד
הנכם צופים בהפיגנטון פוסט לייב. אני ננסי רד. כעס ושינאה משקפים את הצד הקשה ביותר של הרגש האנושי. אם נוכל ללמוד לעבוד מעבר להם…
ובספרם החדש "לאהוב את אויביך", שרון סלצברג ורוברט תורמן מסבירים איך כעס ושינאה הם הרגל נוראי שנוכל ללמוד להשתחרר ממנו. שרון ורוברט נמצאים יחד איתי בסטודיו עכשיו. תודה רבה על השתתפותכם.

שרון סלצברג:
תודה.

רוברט תורמן
נחמד להיות כאן איתך. 

ננסי רד
כן! טוב, בד''כ לא כל אחד הוא בר מזל דיו כדי להשתתף בשיעורים שאתם מלמדים יחד. מה גרם ללכת להחליט לקחת את החוויה האינטימית הזאת ולהכניס אותה לתוך ספר? 

שרון סלצברג
אני חושבת שזה היה חלק מהעניין, שיש איזושהי שפה, אנשים באים והם כל כך יפים בפגיעות שלהם ובמאמצים שלהם שהם עושים עם השותף שלהם לעבודה או עם בן הזוג או עם הילדים וככה אז חשבנו: אוקיי. בואו ננסה לתפוס משהו מהרוח הזאת ושפשוט נוציא את זה החוצה. 

ננסי רד
כן. יש לנו כאן תגובות מאנשים שהם בעצמם מתעסקים עם הנושאים של סליחה וכעס. אחד מהאנשים הכי מתוקים בתגובות שלנו היא רונה ברימורין. "הבנתי לפני הרבה מאוד שנים שלעולם לא אקבל התנצלות. וזה בסדר. אני לא צריכה אותה כדי לחיות את חיי." הרבה מאוד אנשים מבלים שנים… האנשים בסדנאות שלכם, אתם מלמדים 7 שנים… פשוט במשך שנים, פשוט שומרים על הכעס הזה. וזה משפיע בכזאת אינטסיביות על החיים שלך. 

רוברט תורמן
כן. זה יוצא שלאדם שכועס יש הרבה יותר סבל מהאנשים שהוא כועס עליהם, בדרך כלל. 

ננסי רד
בסדר. אז כאן העניין. יש לנו כאן את הספר "לאהוב את אויביך. יש לנו ציטוט ממנו שאני רוצה לדבר עליו. אני חושבת שזה ממש חשוב.
"כעס הוא כמו התמכרות חזקה. אנחנו מכורים לכעס כמצב הוויתי וכדרך של התנהלות בעולם. אבל אם נרצה לזכות בשלווה כלשהי, עלינו להבין ששינאה וכעס הם סוגים של התנהגות כפייתית שעלולה להיות קטלנית שעלינו להיגמל מהם. כמו כל מכור לסמים, עלינו להבין את הכוח המלא של הדחפים התודעתיים האלה כדי להיות נחושים באמת לשחרר את עצמנו מהם."

רוברט תורמן
היינו צריכים לשתף אותך בכתיבת הספר! [ננסי צוחקת} זה פנטסטי!

ננסי רד
כן, אני במאת…[הדיבור לא ברור; צחוק]

רוברט תורמן
זה  נהדר. ממש עשית את זה נכון.

ננסי רד
טוב, זה דבר חשוב וזה נשמע כמו…

רוברט תורמן
כן, זה חשוב.

ננסי רד
זה מעניין כי אני מנסה… בעלי חושב שזה מאוד מצחיק.. אבל כעס פשוט יכול לעבור דרכי. אני כועסת מאוד ואני מתמודדת איתו ואני משחררת אותו. 

רוברט תורמן
טוב מאוד.

ננסי רד
זה לא כאילו שזה קל לאנשים מסויימים. ישנם אנשים מחזיקים [כעס] עצום… במקומות שונים בגוף. וזה נושא משקל שצריכים להרים.

שרון סלצברג:
בהחלט. אני חושבת שזה חלק מהבלבול. אני חושבת שסיבה אחת שכעס הוא ממכר היא, בעצם, כי אנחנו חושבים שזה יעשה אותנו חזקים. שזה מה שיעשה אותנו מאושרים. להיות נקמן. להיות ממוקדם במה שלא קיבלנו וכמה אנחנו פגועים. והדברים האלה הם אמיתיים. אנחנו מאוד נפגעים וכל מיני דברים קורים בעולם הזה, אבל אם זה מה שאנחנו מתמקדים בו, אם נחשוב שזה מה שיעשה אותנו מאושרים, אז אנחנו פשוט אבודים, כי זה לא. זה ממש לא.

ננסי רד
אני אוהבת את העובדה שאת מתייחסת לזה כממכר. כעס יכול להיות ממכר, בדיוק כמו כל סם או אלכוהול…

רוברט תורמן
נכון, נכון.

ננסי רד
…או בחירה לא טובה. 

רוברט תורמן
החלק הממכר הוא שמקבלים קצת 'באז' כשאתה מאבד שליטה. מרגישים טעוני אנרגיה לכן, כמו התמכרות, זה נותן 'באז', אבל כמו התמכרות, הוא מפיל אותך במקום גרוע יותר מהמקום בו התחלת. לא רק בגלל שאתה מעורר כל מיני דברים אצל אנשים אחרים, אבל גם כי אתה עצמך נהיה תשוש. אתה מקבל זריקת אדרנלין, קורטיזול מוזרם לדם שלך, הוא גורם נזק למערכת הדם וכל זה. כך שכמו כל התמכרות, צריכים יותר בפעם הבאה. ואז זה מפיל אותך יותר נמוך ויותר נמוך ובסוף זה הורג אותך. 


ננסי רד
אלוהים אדירים. ואחד הדברים הטובים הוא, אני בטוחה שאתה מסוגל להיזכר בחוויות האישיות שלך, לגבי איך הבנת את החוויה הזאת. האם ישנם דברים מסויימים בעברך, מן גרסה מוקדמת של רוברט? שנתפסת אליה? שכעסת לגביה? 

רוברט תורמן
כן, טוב. זה לא עניין של להיתפס. אני חם מזג. לא רק בחיי המוקדמים. עדיין. אני עדיין מתעצבן. כן, אפילו כמו שננסי אמרה. זה עובר דרכך, אבל זה עובר מהר. אבל אצלי זה עובר יותר מהר, אבל הוא בהחלט עבר דרכי פה ושם. בטוח. וזה משהו שאתה כל הזמן עובד עליו ואתה הולך ומשתפר. ישנן נקודת בהן יש פריצות וקפיצות קוואנטום ואז משהו לוחץ על איזה כפתור שפעם היה מקפיץ אותך באיזושהי נקודה ואז, בעצם, זה משהו שאתה מסוגל לצחוק עליו. וזה רגע נהדר, סוג כזה של סף. אבל אתה יכול לקבל עוד ועוד ספים. למעשה, זאת עבודה מאוד ממושכת. 

שרון סלצברג:
טוב, אני נזכרת, בעצם. היתה יל ילדות מאוד כאוטית, מין ילדות טראומתית וכמו להרבה אנשים, זאת היתה מערכת משפחתית בה אף פעם לא דיברו על הדברים האלה, כך שלא ידעתי מה לעשות עם כל הרגשות שהאלה בתוכי. נסעתי להודו ללמוד מדיטציה, כשהייתי בת 18. בשלב מסויים, ניגשתי למורה הראשון שלי למדיטציה והסתכלתי לו בעניים ואמרתי, "אף פעם לא הייתי אדם כעסן לפני שהתחלתי למדוט," ובכך הטחתי את האשמה בדיוק איפה שהרגשתי שמגיע, שזה עליו. כמובן שהיה בי המון כעס ופשוט לא ידעתי את זה. לא הייתי מחוברת. ידעתי שאני לא מאושרת, אבל לא ממש הבנתי את הנוף הרגשי שלי, ואז, דרך כוח המדיטציה, התחלתי להביט פנימה וזה היה מין: וואהה! הדבר שהייתי צריכה להתעסק איתו יותר שהיה יותר הבושה לגבי הכעס והתחושה שאני לא צריכה לכעוס, שאני צריכה להיות מעבר. הבנתי שזאת אנרגיה ושאפשר להתמודד איתה ברגע, לא דרך דיכוי ולא דרך התפוצצות ואז זאת הדרך בת-קיימא אמיתית.

רוברט תורמן:
כן, כן. זה מקסים. 

ננסי רד
אני חושבת ש.. זה מעניין.. כי אני לא מסוגלת למדוט; בעלי מודט כל יום.

שרון סלצברג
אה, אנחנו צריכים לדבר על זה! 

ננסי רד
אני יודעת! אני יודעת! אני באמת…

שרון סלצברג:
ישנם אנשים שחושבים שהם לא מסוגלים לעשות את זה…

ננסי רד:
זה מעניין, אבל. כי זה משהו.. זה הפך אותו לאדם מאוד חומל. אני חושבת שזה משפט המפתח ואנשים רבים לא מבינים מה המשמעות של זה.

רוברט תורמן:
כן. כן. 

ננסי רד:
מה זה אומר? מה המסורת הבודהיסטית מלמדת אותנו על חמלה? 

רוברט תורמן:
טוב, הבודהיזם מלמד אותנו שחמלה היא דבר טבעי בבני אדם. כך שזה לא משהו מאולץ או מלאכותי. כי אנחנו חסרי אונים במשך כל כך הרבה שנים, נכון? אמא צריכה להיות חומלת. וגם אבא, אחרת מעולם לא היינו שורדים, אף אחד מאיתנו. אפילו אם מאוחר יותר, כשאנחנו נזכרים בכל מיני בעיות אישיות כאלו, אולי, או שמאשימים את ההורים בקשר למשהו. זה קורה. אבל באופן בסיסי אנחנו ייצורים מאוד עדינים. כשאנחנו חומלים ולא רוצים שאחרים יסבלו, כשאנחנו מאושרים ורוצים שאחרים יהיו מאושרים, אנחנו מאושרים. זה עושה אותנו מאושרים. זה עניין מפתח לשליטה על כעס. יש אימרה פסיכולוגית עתיקה שאומרת, "הדלק של כעס הוא אי נוחות." משהו משתבש ואתה מתחיל להרגיש לא נוח ולא נוח וברגע מסוים אתה מתפוצץ. לכן העיקר הוא להשאר עם מצב רוח מרומם ולעשות משהו עוצמתי ולצאת מהמצב או להימנע ממנו או לעשות משהו ולהתערב, לפני שאתה כועס, כשאתה עדיין עם הומור ואתה עדיין יכול להגיב במיומנות ולא איבדת את הקוליות שלך ואת שיקול הדעת שלך. זה מאוד חשוב, כי אנשים חושבים שאם אתה לא מיד כועס כל הזמן, תהיה חלש ואנשים ידרכו עליך ו[לא נשמע ברור]. אבל העצה היא, להיות אגרסיבי לפני שאתה כועס ואומר למישהו ואז תוכל להגיד להם את זה באופן בו הם יוכלו לשמעו, כי לא יהיה לך את הכעס מאחורי זה.

שרון סלצברג:
אני חושבת שאחד מהקשיים הגדולים ביותר כאן גם הוא שאנחנו שומעים את המילה חמלה ואנחנו חושבים שזה אומר שתהיה פאסיבי וכמו סמרטוט.

ננסי רד:
פראייר. 

רוברט תורמן: 
נכון, נכון. 

שרון סלצברג
פראייר. כאילו שזה יהיה כמו, "אוקיי, פגע בי שוב. אני בסדר," וזה לא נכון. חמלה היא כוח, היא עוצמה ויש לה בהירות. יש לה יכולת אבחנה. זה פשוט לספוג

רוברט תורמן:
פחד הוא חמלה, יש דבר כזה. פחד הוא חמלה. כמו אהבה קשוחה. 

ננסי רד:
כאן יש לנו תגובה מאלי_בוטמן:
"מצאתי שאני מאבדת המון ויכוחים כי אני לא אוחזת בכעס. אבל גם מצאתי שאהבה מביאה הרבה יותר חברים מאשר אויבים. חוץ מהאויבים הכועסים האלה -- וזה קול. אני לא צריכה את זה." 

שרון סלצברג:
זה מאוד קול. אני אוהבת את זה. 

רוברט תורמן:
זה טוב מאוד.

ננסי רד:
אז כאן העיניין. בסדנאות שלכם, אחד הדברים הטובים הו שיש לכם ניסיון אחד על אחד, אתם מדברים, יש לכם את הפתיחות. כשאנשים קוראים את הספר, כשהם מתמודדים עם העיניינם האלה, מה עצתכם לגבי איך הם יכולים לעבד את זה. כי יש פנים רבות לעיניין הזה. 

רוברט תורמן:
בטח.

ננסי רד
יש את ההיבט של עיבוד החומר באופן אישי. אבל יש גם את אלה שאולי אתה כועס עליהם, אלה שיודעים על עינייני הכעס שלך, אלה שרוצים לעזור, החברים שלך, יקיריך. 

רוברט תורמן:
את צודקת. כל קשה לתת את הספר הזה במתנה למישהו. מה? את חושבת שאני כועס?!

ננסי רד
נכון. אנחנו מדברים על זה. הרבה פעמים אנשים יקנו אותו בעצמם. האם זה כמו ספר ההתבגרות? האם פשוט משאירים אותו על המיטה?

שרון סלצברג:
תראו! מתנה! וואוו!

רוברט תורמן:
למלזנו הבודהה… הבודהה וישוע הפכול את האימרה הזו לאימרה כל כך מפורסמת שאני חושב שאנשים פשוט נמשכים לזה מהסיבה הזאת. העיקר כאן הוא שהיינו מאוד שמחים לגבי זה. למה שמחנו לכתוב את זה? כי אנשים כל הזמן חושבים שזה נחמד בשביל מישהו אחר, אבל לא בשבילי. אני לא יכולה לעשות את זה. כך שאנחנו מנסים לעשות את זה פרקטי, אנחנו מראים שזה למעשה פרקטי בעצם, זה יעשה את החיים לטובים יותר. 
באופן טבעי, נשים הן בעצם יותר טובות בזה מגברים, למעשה. ולמעשה, נשים צריכות להיות קצת יותר כועסות, באופן של לא לאבד לחלוטין את הקוליות שלהן. אבל יותר עוצמתיות לפני שהן כועסות. אישתי היא מאוד טובה בזה ויש לה את מה שאני קורא לו "חוצפה יצירתית.'
ז''א, היא יכולה, בדרך הומוריסטית, היא יכולה לומר "למה שלא תעשה…" כשאני מספר לה סיפור קשה לגבי מישהו שכועס עליי ואני כולי נסער, היא תגיד משהו כמו "למה שלא תשתוק פשוט לפני ששנינו מרוגזים." [ננסי רד צוחקת] 
זה בדיוק העיניין. ואז, בהתחלה, אני אהיה, כמו [מסמן עם הידיים] "אה, היא לא מקשיבה לי." אבל אז אבין, "אה, כן." ואני מסוגל להעלות את האנרגיה ואני יכול להיות שמח. 
זה מאוד חשוב לנשים. אחרת, נשים מרגישות, "אני צריכה את הכעס שלי כדי לדחוף חזרה לגברים האלה שכל הזמן מציקים לי וגורמים ל…" אבל לא אותך, ננסי, כי את מודטת. אבל נשים אחרות.

ננסי רד:
טוב לדעת. זה טוב לדעת. אבל, זה מעניין שאתה אומר שנשים צריכות לכעוס יותר. אבל, שוב… כעס הוא מילה…

רוברט תורמן:
כן. כן.

ננסי רד:
…שחשוב להגדיר אותה.

רוברט תורמן:
בדיוק. ההגדרה הלא טובה שאנחנו מסבירים היא כשאתה לגמרי מאד שליטה וכושר שיפוט ואתה נהיה כועס. הכעס משתלט עליך, אתה הופך לכלי שלו. אבל קצת כוחניות זה בסדר. אם מגדירים [כעס] בצורה הרחבה ביותר. 

ננסי רד
ציינת את העובדה שבעוד נשים יותר פתוחות לזה, הגברים שמוצאים את דרכם לדרך הזאת יכולים לעשות את השינויים הגדולים ביותר.

שרון סלצברג:
כן, בהחלט.
אני חושבת שאחד הדברים שאני אוהבת לגבי הספר והפורמט של הספר הוא שיש את כל המדיטציות האלו ויש דברים ממשיים לעשות, כך שזה לא רק, שיש איזו תקווה בלב שאני יכול להשתנות ואני יכול לחיות אחרת. זה כמו, אוקיי, צעד צעד. הבוקר. הרגע הזה. כאן יש תזוזה שאני יכול לנסות. אני אוהבת לחשוב על זה בתור ניסוי, כך שלא חייבים להרגיש שזה מאולץ או כפייה באופן כלשהו. 
זה כמו: אוקיי, עכשיו אני הולך לערוך ניסוי עם החיים שלי. נראה. אני כל כך רגיל לזה. בואו נראה. אפילו כשאתה חושב על להיות מאוד כועס על עצמך, שזה כמובן מצב שכיח. ואתה שם לב לזה אותו רגע, כשאתה אבוד בתוך הכעס. זה לא הזמן בו אנחנו בדרך כל חושבים, "אתה יודע, עשיתי חמישה דברים טובים הבוקר. לא רק הדבר הטיפשי הזה שגם עשיתי." 
זה לא להתכחש לכך שגם עשית את הדבר הטיפשי, כי אנחנו בטח עושים דברים כאלה, אבל אולי אנחנו לא מורגלים להכיר בשאר. ממש לומר באופ מודע, "אוקיי, מה טוב בתוכי?" זה סוג של תרגול. זה ניסוי. זה דורש התכוונות. זה דורש לצאת ממשבצת שאנחנו רגילים אליה. וזה דורש גם אומץ, סיבה נוספת ש[החמלה] היא לא מצב פאסיבי. 

רוברט תורמן:
כן. בהחלט. בהחלט. יש לנו גם משהו שנקרא 'האויב הסופר סודי'. האויב הזה הוא האויב שגורם לאנשים לחשוב שהם לא מסוגלים לעשות דברים. יש להם מן סוג של גינוי עצמי וחוסר כבוד עצמי, אז הם חושבים, "טוב, אני לא יכול להשתנות. זה פשוט איך שאני." כל שזמן שומעים את זה מאנשים. לכן אנחנו נותנים לאנשים כלים לחשיבה…

ננסי רד:
אתה לא יכול ללמד תרגילים חדשים לכלב זקן.

רוברט תורמן:
מה?

ננסי רד:
אתה לא יכול ללמד תרגילים חדשים לכלב זקן.

רוברט תורמן:
נכון. אבל אפשר, בעצם. אני כלב זקן ואני לומד תרגילים חדשים כל הזמן.

שרון סלצברג:
את חושבת זה אמת?

ננסי רד:
לא יודעת. אמא שלי, היא בת 73, משתמשת במחשב נייד כמו הטובים מאיתנו.. זה תרגיל ממש טוב. אבל, זה דורש זמן וזה דורש הזדמנות להארה. זה דורש את הרגע הזה של… (פותחת וסוגרת יד, כאילו היא מקרינה אור) פאוו!! זה עובד! 
אחד הדברים שאני חושבת שאנשים סקרנים לגביהם הוא…
בשבילכם -- אנחנו רוצים לדעת, בשבילכם, מה הכניס אתכם לבודהיזם [מדע התודעה, מדיטציה - ח.ו.] מלכתחילה? מה היה הרגע בו אמרתם, "וואלה, זה עובד עבורי"?ֿ

רוברט תורמן:
כן, טוב. התעייפתי מלכעוס ומלדפוק את האגרוף בקיר. התחלתי ללמוד משהו חדש, כמו לשחרר את זה ולנסות להיות קצת יותר שמח…

ננסי רד:
בן כמה היית?

רוברט תורמן:
…ולהגיב בצורה אחרת. בערך בן 18, 19. אבל זה לא ממש עשה… לקח לי עד שנות ה-30 כשממש יכולתי לשחרר לגמר. זה היה למעשה רגע בו בחור אחד שבדרך באמת הציק לי, הכרתי אותו די טוב, עשה את הפעלולים הרגילים שלו ויכולתי להרגיש את זה ממלא לי את החזה ו.. תחושת מחנק ואז פשוט, התרחקתי צעד אחד וזה כאילו שגל החום הזה נעלם והתחלתי לצחוק. כי פשוט יכולתי להפריד את עצמי מזה, עם המעט מודעות שטיפחתי, במשך הכמה שנים שזה לקח. אבל אחד הדברים שגם יש לנו בספר הוא שאנשים לא צריכים להיות מאוכזבים מעצמם אם הם רק יכולים לעשות טיפטיפונת של התקדמות עם עצמם כל פעם, כמו צעד תינוק. להיות קצת פחות כועסים, לתת לזה להישאר קצת פחות זמן. לשמור את זה בפנים קצת פחות ואולי קצת… למצוא דרך להתלוצץ ולצחוק על עצמם. במילים אחרות, צעדי תינוק הם מאוד חשובים, מאוד עוצמתיים, להבנתי. 

ננסי רד:
בהחלט. נפלא. בדרך כלל לספרי עזרה עצמית יש "איך להיפטר מהכעס שלך תוך שלושים יום"! הספר הזה לא מבטיח כזה דבר. הוא לא מבטיח לוח זמנים, הוא לא מבטיח סיפוק מיידי. זהו שינוי באורח החיים בשיאו. 

שרון סלצברג:
נכון. וזה נהדר כי זאת האמת, נכון? אבל אני חושבת שמה שבוב [רוברט תורמן] אומר גם מאוד חשוב. זה כן אפשרי להבחין בשינויים הקטנים ובאמת אפשר להעריך אותם וזה לא שום דבר. זה יכול באמת להיות הזרע של משהו מאוד גדול, איך שאתה מתנהל עם שותף לעבודה, איך שאתה מתנהל בבית. זה משנה. והדרך בה אתה מתנהל עם עצמך, אולי במובן הכי עקרוני. כשאתה עושה טעות, כשאתה מצטער שלא הבעת משהו בצורה אחרת, מה שזה לא יהיה. תוכל להבחין "כן, התחלתי בכיוון ההוא, הכיוון הישן של כל כך הרבה אשמה ואז חשבתי: יודעים מה? עשיתי את זה. בואו נתחיל שוב.

רוברט תורמן:
נכון.

ננסי רד:
במיוחד במצבים כמו שלך, בו הזכרת שהיה לך עבר שהיה קשה. את חושבת שעברת הלאה. צריכים לאפשר לזמן לגבור על כל הצלקות האלו. 

שרון סלצברג:
כן, כן. 

רוברט תורמן:
נכון, נכון. אבל יש עוד דבר שיכול להיות עוד יותר מהר; זה כמו התמכרות, שוב. הצעד הראשון, צעד המפתח לכל אדם מכור הוא להבין שהדבר שהם מכורים אליו פוגע בהם. וזאת תפנית חדה, אם ממש מקבלים את התובנה הזאת. אני מתכוון שהתובנה הזאת יכולה לקרות מהר מאוד. אתה עדיין מכור לזה, אבל עכשיו אתה מבין שזאת הבעיה שלך ושהיא פועלת נגדך. היא לא החברה שלך. ואז זה איפה שאתה מתחיל לעשות את העבודה האיטית של לעשות תפנית. זה יכול לקרות מהר, אם אתה מבין את זה.. 

ננסי רד:
כן…

רוברט תורמן:
זה ממש כייף.

ננסי רד
זה משהו שאנשים צריכים להבין. כדאי לקנות את זה… אפילו אם אין לך עניין עם כעס, מצאתי שזה גם שימושי כשניסיתי להבין אנשים שיש להם עניינים עם כעס.

רוברט תורמן:
כן, בוודאי. [שרון סלצברג מהנהנת הסכמה בראשה.]

ננסי רד
אתה לא מרגיש כל כך לב. זה כמו: או, אוקיי, זה למה. 

רוברט תורמן:
בטח.

ננסי רד:
זה מה שקורה בראש שלהם. אני מאוד שמחה שיכלתם לעשות משהו עם החוויה הפנטסטית הזאת שלא כל אחד יכול להשתתף בה. אני מקווה שזה באמת ייאפשר ליותר אנשים לעבוד על ענייניהם, בין עם פנים אל פנים או באמצעות הספר הזה. אנחנו מאוד מודים לכם על נכונותכם להצטרף אלינו היום לדבר איתנו על הספר הזה.

רוברט תורמן:
טוב, שמחנו מאוד לעשות את זה. אנחנו שמכים שעברת לניו יורק עכשיו.

שרון סלצברג:
כן! אני שמחה מאוד.

ננסי רד:
תודה!

רוברט תורמן
תגבוות מהירות.

שרון סלצברג:
אני מתמחה באנשים שחושבים שהם לא מסוגלים למדוט. אנחנו צריכות להיפגש.

ננסי רד:
אה, טוב, אנחנו צריכות… בהחלט אפשר להיפגש. אני מעוניינת לראות אם את יכולה לשבור אותי, כי אני נמצאת עם האיש שלי שתים עשרה שנה ואם הוא לא מסוגל ללמד כלב זקן תרגילים חדשים, נראה אם את מסוגלת. [שרון צוחקת]

רוברט תורמן:
זה נהדר.

ננסי רד:
אז שוב תודה לכם, אנחנו מאוד מודים לכם.

שרון סלצברג:
תודה.

ננסי רד:
אני נמצאת עם שרון ועם רוברט וכדי לרכוש את העתק שלך של הספר שלהם, תעיינו להלן. ואל תשכחו לאהוב את אויביך. 

**   **   **
שכל משאלותינו החומלות תתגשמנה במהרה.
בברכה לשלום בלבנו ולשלום בעולם.